כאשר אנו שומעים על בגידה, האסוציאציה הראשונית שעולה היא מין. אך למעשה מין הוא לא המרכיב הדומיננטי והבגידה היא לא תוצאה של צורך במין מגוון , אלא תוצאה של חסר ביחסים רגשיים מספקים כמו : חסר באהבה,בקשר, באינטימיות, בתשוקה, בתקשורת., תחושת בדידות רגשית , ריקנות , כעסים לפיכך ניתן לראות בבגידה כסימפטום של מערכת היחסים הזוגית ואמירה לגבי איכות הקשר הזוגי לה תורמים שני בני הזוג.
בחיי הנישואין יש מספר תקופות רגישות יותר לבגידות:
• לאחר תקופת 'ירח הדבש' – כשזוג נישא יש חוזה גלוי וסמוי ביניהם. בחוזה הסמוי יש ציפייה ותקווה שבן הזוג ירפא את 'פצעי הילדות' וייתן לו את האהבה, הביטחון ומילוי כל החסכים. לאחר השלב הראשוני של ירח הדבש מתחיל להיווצר פער בין החלומות למציאות ויש אכזבה. שיש קושי להתמודד עם הפער (מסיבות של פחד מקונפליקט ,קושי בקרבה רגשית או קושי בתקשורת), הפער גדל והתסכול גובר. אז התסכול יוצר את הקרקע לכניסת הרומן . כך שהבגידה היא סוג של פתרון לקונפליקט.
• לאחר לידת ילד ראשון כאשר האישה נשאבת לאימהות והגבר חש נטוש.
• בתקופת הקן המתרוקן כאשר הילדים, שבמשך השנים כיסו על הבעיות הזוגיות, עוזבים את הבית.
על פי אמילי בראון, יש 5 סוגי ם של בגידות:
• הימנעות מאינטימיות – בן הזוג הבוגד שומר מרחק כדי להגן על עצמו ,בדרך כלל מתוך פחד מוקדם מפגיעה או נטישה. צורכי האהבה והקרבה נשארים מתוסכלים, ויש לו פנטזיה שימצא אהבה בחוץ . הוא חולק כאב ותסכול עם גורם שלישי. מאפיין זוגות עם דפוס של מריבות האשמות ומאבקים. הפונקציה של מריבה היא להימנע מאינטימיות והבגידה עם חשיפתה היא עוד נושא למריבה. אין בכוונת בני הזוג להיפרד והם מעוניינים בטיפול לשיקום היחסים.
• הימנעות מקונפליקטים – כלפי חוץ בני הזוג תומכים זה בזה ומשדרים זוגיות אידיאלית. אולם פחד מחילוקי דעות ומכעסים מנהל את חיי הזוג. אין הרשאה לדבר על הכעס. הרומן בדרך כלל קצר ומשדר 'רע לי' 'תתיחס/י אליי'. רומן מסוג זה הוא 'קריאה לעזרה' ובן הזוג הבוגד אף זורע סימנים,גם אם באופן לא מודע, על מנת שהבגידה תתגלה. ברומן מסוג זה בני הזוג לא רוצים להיפרד אלא רוצים לטפל במשבר ולשקם את מערכת היחסים.
• התמכרות למין – הסיבות לבגידה הן אישיות ולא זוגיות. הבגידה היא בעיה רגשית של המכור. הבוגד מנהל קשר מיני חוזר ,קפיצה ממיטה למיטה. יש לו צורך בכיבוש נשים, ריגושים, כוח,והשגיות. התחושה הבסיסית של הבוגד היא ריקנות רגשית ויש אשליה שירגיש מלא דרך הבגידות. אנשים מסוג זה לא מעוניינים בדרך כלל בטיפול אך עשויים להגיע לטיפול כאשר יהיה שינוי באיזון.
• הקן המתרוקן – יכול לקרות בקרב זוגות שמה שאיחד אותם זה הצורך במשפחה והמטרה העיקרית בקשר הייתה שמירת המסגרת המשפחתית .עם עזיבת הילדים את הבית נשארת הריקנות הרגשית. אלה רומנים ממושכים המתנהלים במקביל לחיי משפחה מסודרים, כאשר המשפחה מהווה עבור הבוגד את המסגרת, הביטחון, אך הרגש והאהבה מושקעים בקשר מחוץ לנישואין. עם גילוי הבגידה הזוג נקלע למשבר עמוק. במידה ובן הזוג הבוגד מוכן לוותר על הרומן יתאפשר טיפול זוגי.
• הבגידה היא 'כרטיס יציאה' מהנישואין – המניע לבגידה הוא רצון לסיים את הנישואין אך יש קושי לדבר על זה והתפיסה של בן הזוג הבוגד היא שגילוי הבגידה יביא לסיום הקשר. אין אהבה מצידו ואין מוטיבציה לבדיקה ולשיקום היחסים.
גילוי הבגידה, הינה חוויה מטלטלת וגורמת למשבר עמוק בזוגיות. עולים רגשות של עלבון, כעס, חוסר אמון, בלבול, דיכאון ונדרש זמן החלמה. רומן יכול להרוס זוגיות אך גם להחיות זוגיות . חשוב לא לקבל החלטות חפוזות לגבי סיום הנישואין או 'לפתוח דף חדש' ללא התבוננות מעמיקה בגורמים שהביאו לבגידה. לכן, מומלץ לפנות לטיפול זוגי מקצועי אצל מטפלת זוגית או יועצת זוגית. בתהליך הטיפולי הזוגי יש את ההזדמנות לבדיקת הקשר והבנת הדינאמיקה הזוגית שהביאה לבגידה ויש הזדמנות לצמוח מהמשבר ולשקם את הזוגיות.